פסק-דין בתיק ת"א 9560-03

מבוא

1.                   התובעת, ילידת 18.1.80, נפגעה פגיעה רב מערכתית קשה בתאונת דרכים שאירעה ביום 20.7.02.

2.                   מזירת התאונה פונתה התובעת לבית החולים שיבא, כשהיא מונשמת ומחוסרת הכרה. במהלך אשפוזה נותחה, והייתה מחוסרת הכרה במשך שבוע. לאחר אשפוז במחלקת שיקום נוירולוגי, טופלה במסגרת היחידה לשיקום פגיעות מוחיות.

3.                   הנתבעים לא חלקו על חבותם לשאת בנזקי גוף שנגרמו לתובעת בתאונת הדרכים, בהתאם להוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, ולפיכך השאלה היחידה הטעונה הכרעה הינה שאלת הנזקים שנגרמו לתובעת.

הנכות הרפואית

4.                   לשם בדיקת מצבה הרפואי של התובעת מונו חמישה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט. פרופ' ר' מושיוב, מונה כמומחה בתחום האורטופדיה; פרופ' ע' קוט מונתה כמומחית בתחום הנוירולוגי ובתחום הנפשי; פרופ' י' אלידן מונה כמומחה בתחום אף אוזן וגרון; פרופ' ח' הרשקו מונה כמומחה בתחום הפנימי; ופרופ' מ' ר'  וכסלר מונה כמומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית.  

חוות דעתו של  פרופ' ר' מושיוב

5.                   בחוות דעתו מיום 12.8.08, תיאר פרופ' מושיוב את ממצאי הבדיקה הקלינית, נתוני המעקב, ואת תלונותיה של התובעת.

6.                   על סמך ממצאיו קבע המומחה שלא נותרה לתובעת נכות בתחום האורטופדי.

חוות דעתו של פרופ' ח' הרשקו

7.                   בחוות דעתו מיום 24.3.05, עמד המומחה על כך שעובר לתאונה אובחנה התובעת כסובלת ממחלת קדחת ים תיכונית (FMF ), מחלה תורשתית שלא הושפעה בדרך כזו או אחרת מתאונת הדרכים.

8.                   המומחה בדק מספר מערכות אשר היו עלולות להיפגע בעקבות התאונה ובעקבות החבלות שנגרמו לתובעת, ומצא שלא נגרמה פגיעה בתפקוד הכליות, לא נמצאו סימנים לפגיעה בלב, לא נמצאה עדות לפגיעה במערכת הנשימה, לא נמצאה פגיעה בכבד.

9.                   יחד עם זאת מצא המומחה שבעקבות התאונה נגרם קרע בטחול, ובמהלך אשפוזה עברה התובעת ניתוח לכריתת הטחול.

10.               המומחה פירט שכריתת הטחול מותירה את התובעת עם נזק תמידי, ירידה בכושר החיסון, וסיכון בשיעור של 1% למוות כתוצאה מזיהום חמור.

11.               בעקבות ממצאיו קבע המומחה שלתובעת נותרה בעקבות התאונה נכות לצמיתות בשיעור של 10%, לפי סעיף 17 בג לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1956, (להלן- "התוספת לתקנות").

חוות דעתה של פרופ' ע' קוט

12.               פרופ' ע' קוט בדקה את התובעת מספר פעמים.

13.               בחוות דעתה הראשונה, מיום 12.5.06, התייחסה המומחית לכך שמגיל צעיר אובחנה התובעת כסובלת מפיגור התפתחותי וקוגניטיבי, מבעיות מוטוריות ומקשיי למידה. המומחית התייחסה, בין היתר, לדוח מסכם ממרכז השיקום בבית החולים אסף הרופא, משנת 1983, המעיד על כך שהאיחור בהתפתחות המוטורית נעלם, ושהתובעת השיגה עצמאות מלאה מבחינה מוטורית, עם רפיון קל. כן ציינה שתואר בדוח המסכם חוסר הסתגלות ניכר, המלווה בהתפרצויות זעם ובכי.

14.               אשר לפגיעה בתאונה, התייחסה המומחית לטיפול שניתן לתובעת בזירת התאונה ובבית החולים, וכן במהלך השיקום שנעשה לאחר האשפוז. המומחית פירטה שהתובעת נחבלה בהלך התאונה במוח, פגיעה שהתבטאה במצב הכרתי לקוי ובבצקת במוח. כן ציינה שלאחר התאונה אובחנה התובעת מספר פעמים כסובלת מליקויים קוגניטיביים, שלא תוארו קודם לתאונה, ושאינם קשורים למחלה שממנה סבלה.